מהצד, אולי יכול היה להיראות מוזר: חבורת אנשים משמיעים קולות כמו AAAA, EEEEE, OOOOO , וגם פורטים, נוקשים, מרחישים, מדנדנים בכל מיני כלי נגינה אקזוטיים, והכל במרחב מקבל ומוגן. על כל כלי יעל סיפרה קצת, בקול בוטח, מארח, רך, נינוח ומוביל לאן שרוצה להגיע, ללא מבוכה, ובלי מועקה: כל הזמן אפשר היה לשתף את הקבוצה או לשמור לעצמי, לחלום על ענן הרחק מכאן. השתתפתי כבר בהרבה סדנאות. ארוכות וקצרות. להשתתפות בזו דרושה פתיחות. מרחב מאפשר לנשום, לנהום, לנשוף, לתופף, לשחרר, לחלום, לבקש וליהנות! כמו לרקוד בגינה של פיות.

אלישבע

​